חלון לערב חלון לערב
אודות החברה | בית הספר לשפה ותרבות ערבית | שירותים ליצואנים ויבואנים | שירותי תרגום | יומני מסע | צור קשר
שלום אורח, [התחבר] חפש באתר

   

מי הוא נגי`ב מחפוט`?

היום בבוקר (30.8.06) נפטר הסופר המצרי הידוע נג`יב מחפוט`. מספר מילים על הסופר שהלך לעולמו כשהוא מותיר מורשת המאפשרת להציץ על החברה במצרים לאורך המאה העשרים

זיצמן נעם
פורסם ב- 30/8/2006
נג`יב מחפוט` (1911 - 2006), סופר מצרי. מגדולי הסופרים הערבים בספרות המאה ה-20. זוכה פרס נובל לספרות לשנת 1988.נג`יב מחפוט` (בערבית: نجيب محفوظ) נולד בשכונת ג`מאליה ברובע העתיק של קהיר.
ילדותו בעיר הבירה המצרית היתה בעלת השפעה עמוקה על יצירתו העתידית וקהיר מרבה לשמש רקע לכתביו. מגיל צעיר נהג ללכת עם אמו לבקר במוזיאונים וכך החלה לגדול סקרנותו ואהבתו להיסטוריה של ארצו. בבגרותו למד פילוסופיה באוניברסיטת קהיר ושימש במספר תפקידים בשירות הממשלתי.
את דרכו הספרותית החל בפירסום סיפורים קצרים בכתבי עת שונים בקהיר, זאת לצד כתיבת מאמרים בנושאים פילוסופיים וחברתיים שונים ומגוונים כגון בעיית האמונה באלוהים, הפילוסופיה של ברגסון , מהות הצדק החברתי ועוד. סיפורו הקצר הראשון – "מחיר החולשה" – ראה אור בשנת 1934.
בין השנים 1939 - 1944 פירסם שלושה רומנים היסטוריים שעלילותיהם מתרחשות על רקע מצרים הפרעונית . כוונתו היתה לכתוב סדרה של 20 ספרים אשר יסקרו את ההיסטוריה של מצרים, אולם לאחר פירסומו של הספר השלישי, החליט לזנוח רעיון זה.בשנות הארבעים והחמישים פנה מחפוט` לרומנים חברתיים שעלילתם מעוגנת במציאות ההווה במצרים. רובעיה העתיקים של קהיר, על המעמדות הבינוניים והנמוכים המאכלסים אותם, היו ללב ליבה של יצירתו.
מבחינה סגנונית נכתבו יצירות אלו לפי מסורת הריאליזם האירופי של ספרות המאה ה-19. לגולת הכותרת של יצירתו בתקופה זו נחשבת הטרילוגיה "בית בקהיר" (כרך ראשון - 1956, כרך שני ושלישי - 1957) המגוללת את קורותיה של משפחה מצרית בין שתי מלחמות העולם. בעקבות פירסומה זכה מחפוט` לראשונה בהערכת המבקרים שגילו עד אז רק התעניינות מוגבלת ביצירתו. כמו כן, זכה לפופולריות רבה בקרב קהל הקוראים במצרים ובשאר ארצות ערב. כל חלקי הטרילוגיה תורגמו לעברית בשנות השמונים.
בשנת 1959, לאחר תקופה ארוכה של שתיקה ספרותית, כנראה כמחאה נגד הגבלת חירויות הפרט במשטרו של גמאל עבד אל-נאצר , פרסם מחפוט` בעיתון "אל-אהראם" יצירה בהמשכים שנקראה "בני שכונתנו", בה תיאר את קורותיה של שכונת עוני מבודדת בקהיר. באמצעות סיפור אלגורי זה העלה לדיון שאלות יסוד של החברה האנושית הנוגעות ליחסי הדת, המדע והשלטון והשפעתם של אלו על מצבו של הפרט. ביקורתו המשתמעת מתוך הטקסט כלפי משטרו של נאצר לא היתה דבר של מה בכך בחברה המצרית באותן שנים, ובמובן זה נחשב מחפוט` לאמן יוצא דופן שרק מעטים הלכו בדרכו (ביניהם ניתן לציין את הסופרים תוופיק אל-חכים ופתחי ע`נאם). בעיני השמרנים במצרים נחשבה יצירה זו לכפירה והיא עוררה תגובות רבות. גם ספר זה תורגם לעברית.
בשנות השישים התוודע מחפוט` לפילוסופיה האקסיסטנציאליסטית מבית מדרשו של הפילוסוף הצרפתי ז`אן-פול סרטר והושפע ממנה עמוקות. יצירותיו הבאות נכתבו בסגנון "זרם התודעה" והושפעו מצורות כתיבה מודרניסטיות דוגמת הרומן הרב זוויתי וסגנון האבסורד. במרכזן ניצבה בדידותו של האדם בחברה המודרנית והמנוכרת. מצוקותיהם ותלאותיהם של הגיבורים נתפסות ביצירות אלו כמצוקות קיומיות, פנימיות, המאפיינות את מצבו של האדם באשר הוא. יחד עם זאת, גם כאן לא נעדרים מן הטקסט דברי ביקורת גלויים וסמויים כלפי המציאות הפוליטית והחברתית שהשליט נאצר במצרים.
לרומן החשוב ביותר שלו בעשור זה (שנות ה-60) נחשב "הגנב והכלבים" (1961), שגם זכה להצלחה רבה מחוץ למצרים ולעולם הערבי. בז`אנר הסיפור הקצר, נחשבת במיוחד יצירתו "זעבלאווי" (1961) שנכללה בקובץ הספרותי "עולמו של האל" (1963). סיפור זה, בדומה לרומן "הגנב והכלבים", דן בסדר החדש במצרים ובתפקידה של הקידמה, תוך מתיחת ביקורת נוקבת. הפתרון למצוקותיו של האדם המודרני, על פי מחפוט`, אינו עוד במדע כפי שסבר בשנות ה-40 וה-50, אלא דווקא בעולם המיסטיקה המוסלמית.
בשנות השבעים והשמונים פירסם מחפוט` מספר גדול של יצירות, העולה על כל מה שפירסם החל משנות השלושים ועד השבעים. מתוך מכלול יצירתו באותן שנים ראוי להזכיר את הרומן "מול כיסא הבכור" (1983), שגם בו נמתחת ביקורת פוליטית נוקבת.
מחפוט` נחשב לגדול הסופרים בעולם הערבי של המאה ה-20 והוא הסופר הערבי היחיד שזכה בפרס נובל על יצירתו (נכון ל-2006). מכלול כתביו כולל למעלה מ-40 ספרים, רומנים פוליטיים וסיפורים קצרים, שרבים מהם עובדו לתיאטרון ולקולנוע.
לצד פעילותו הספרותית הענפה נודע גם כתומך בהסכם השלום המצרי עם ישראל, ובעקבות ביקורו ההיסטורי של הנשיא סאדאת בירושלים בשנת 1977, פירסם הודעות תמיכה במהפך הצפוי ביחסים עם ישראל. תמיכתו הבלתי מתפשרת בנורמליזציה של היחסים בין ישראל ומצרים, ופגישותיו עם אנשי רוח וסופרים ישראלים זכתה לביקורת חריפה מצד החוגים האסלאמיים הקיצוניים, ובשנת 1994 נדקר ונפצע קשה על ידי קנאי מוסלמי קיצוני. יחד עם תמיכתו בהסכם השלום, הרי שלא חסך את ביקורתו (ואת חרב עטו) מישראל. כך, יצא מחפוט` נגד פעולות צה"ל ומדיניות ישראל בשטחים.
עוד מיצירותיו: "סימטה בקהיר" (1947), "הקבצן" (1965), "פטפוטים על הנילוס" (1966) ו"מיראמר" (1967). כולן מתורגמות לעברית ומומלצות בחום לקריאה.


אודות חלון לערב | תנאי שימוש | דרושים | קישורים | צור קשר
© כל הזכויות שמורות חלון לערב
פיתוח והקמה Compass Designs
עיצוב סיטי אתרים